למה אתה בא אלי בחלום,

אל תיגע בנשמתי הרכה.
לך אל החושך, היעלם,
השאר לי כוכבים ושחר.
תן ללילה אותך להעלים,
ושעקבותיך יאבדו לנצח.
למה אתה בא אל חלומותיי,
כשצלך בקושי נראה שם?
צעדיך שקטים מדי,
תחת ירח אדום ונעלם.

רוחך מימים קדומים
נושאת עמה פחד וכאב.
ובלילה, כמו מסך עמום,
נמס אתה מול מבטי הכואב.

פזמון:
למה אתה בא אלי בחלום,
וקורא לי מתוך החשכה?
אל תשיר לי את שירך האיום,
אל תיגע בנשמתי הרכה.

שלפתי חרב, מוכן לקרב,
אך בצל לא ניתן להילחם.
למה אתה מושך אותי עכשיו
למקום ריק, חשוך ודומם?

אתה הורס ארמונות של חול
שבניתי בתוך מחשבתי.
וליבי נחנק מכאב גדול
כשאתה שב אל אפלתי.

פזמון:
למה אתה בא אלי בחלום,
וקורא לי מתוך החשכה?
אל תשיר לי את שירך האיום,
אל תיגע בנשמתי הרכה.

לך אל החושך, היעלם,
השאר לי כוכבים ושחר.
תן ללילה אותך להעלים,
ושעקבותיך יאבדו לנצח.